בידי רבים נשאלת השאלה מהם ההבדלים בין בלש פרטי לחוקר פרטי. ובכן התשובה פשוטה והיא קשורה בעיקר למינוח.

התמונה העולה בראשנו למשמע השם בלש פרטי היא תמונה של עיר גשומה, אדם מסתורי שבפיו מקטרת והוא לבוש במעיל גשם. הבלש כמובן כבר ראה הכל, הוא אחד כזה שלא ניתן לעבוד עליו וחושיו חדים כמו תער. אין ספק שכולנו מושפעים מעשרות סיפורי בלשים, שהמפורסם שבהם "שרלוק הולמס" נכתב על ידי סר ארתור קונן דויל. הסיפורים מפארים את דמותו של הבלש אך לא מותירים אותו בלתי פגיע, ובפעמים רבות הוא מתואר גם כאדם שעשוי לטעות.

לעומת זאת יתכן וחוקר פרטי מצלצל באוזנינו כדמות הבלש בעולם המודרני, שמסתמך גם על חושיו החדים אך נעזר גם בציוד בילוש מתקדם ומודרני על מנת לחקור את האמת.
נבחן מהם ההגדרות המילוניות למילים:
מילון אבן שושן מגדיר בלש כך:

ת (ז') [מן בלש, בִּלֵּשׁ]
1.ח שׁוֹטֵר חֶרֶשׁ, שׁוֹטֵר שֶׁתַּפְקִידוֹ לִבְלשׁ וּלְהִתְחַקּוֹת בַּסֵּתֶר אַחֲרֵי פּוֹשְׁעִים אוֹ חֲשׁוּדִים בַּעֲבֵרָה עַל הַחֹק.
2.ח חוֹקֵר הַמְּסַפֵּק שֵׁרוּתֵי מַעֲקָב וְצִיתוּת תְּמוּרַת תַּשְׁלוּם: בַּלָּשׁ פְּרָטִי.
3.ת גּוֹבֶה מֶמְשַׁלְתִּי, בּוֹדֵק מִטַּעַם שִׁלְטוֹנוֹת הַמַּס (כלים טו ד).
[בַּלַּשׁ-, בַּלָּשִׁים, בַּלָּשֵׁי-; בַּלָּשִׁית, בַּלָּשִׁיּוֹת]

למונח חוקר פרטי אין ערך, והערך של חוקר מוגדר כך:

חוֹקֵר
ב (ז') [מן חקר, חָקַר]
1.ב מְלֻמָּד הָעוֹסֵק בְּמֶחְקָר מַדָּעִי.
2.ח אִישׁ מִשְׁטָרָה הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק אֶת הַנֶּאֱשָׁם וְאֶת עִנְיָנוֹ כְּדֵי לְהַחְלִיט אִם יֵשׁ מָקוֹם לְהַעֲמִידוֹ לְדִין.
[חוֹקֵר-, חוֹקֶרֶת, חוֹקְרִים, חוֹקְרוֹת, חוֹקְרֵי-]

אם כן מבחינת העברית הנוגעת לעניין ניתן לראות כי המילה חוקר היא מילה כללית שניתן לתאר בעזרתה אנשים שונים החוקרים כמו למשל חוקרים של תחום מדעי מסויים, והיא אינה שמורה למושג חוקר פרטי. מאידך המילה בלש בהחלט קשורה יותר למאפיינים שמיוחסים למקצוע המוגדר של חוקרים פרטיים ובלשים פרטיים.

חשוב לציין כי בחוק המגדיר את תפקידו של חוקר פרטי במדינת ישראל, חוק חוקרים פרטיים  אין התיחסות למושג בלש פרטי. כלומר אין הגדרה חוקית לאדם המכנה את עצמו בלש פרטי, חוקר שעושה כן סביר להניח שמנסה לרתום אליו תכונות מסתוריות והיסטוריות שקשורות למושג, ואין בכך פסול, רק חשוב להבחין שהחוק מגדירו כחוקר פרטי.
שני גופים גדולים במדינה שמכילים תפקיד המוגדר כבלש הינם משטרת ישראל והמשטרה הצבאית החוקרת, מצ"ח. במשטרת ישראל בלשים מבצעים חקירות בתוך כך שהם נעים לרוב על בגדים אזרחיים כדי להמנע מזיהוי מיידי כשוטרים. זאת להבדיל מתפקידו של חוקר במשטרת ישראל שהוא שונה. בנוסף גם במצ"ח ישנם חיילים המוגדרים כבלשים, והם למעשה שלוחה של גוף המודיעין של החיל שמבצעים חקירות ותצפיות לרבות איסוף מידע על עריקים ועצירתם, איסוף מידע על עברינים צבאיים ועוד. 

אם כן ראינו כי ההבדלים העיקריים מתרכזים סביב שלושה מישורים, בהם המישור של התפיסה הכללית שרואה בבלש פרטי כמשהו יותר מסקרן וישן, ואילו בחוקר הפרטי מעין התגלמות מחודשת של דמות הבלש, בנוסף בחנו את המישור החוקי לפיו במדינת ישראל אדם העוסק בחקירות פרטיות עבור הציבור מוגדר כחוקר פרטי, וכן בחנו את ההבדלים הסמנטיים וראינו שהמילה בלש היא המילה הקרובה יותר במאפייניה להגדרה של מה שאנו מגדירים היום כחוקר פרטי.
לסיכום, כיום אין הבדל משמעותי בין אדם המתאר עצמו כחוקר פרטי או בלש פרטי, כל עוד שהוא נמנע מלרמוז כי בעצם כך שהוא מכנה עצמו בלש פרטי הוא רומז לכך שבאמתחתו יכולות נוספות השמורות לבלש במשטרה ושאינן נגישות לחוקר פרטי.